וואנאקה

29.10 וואנאקה עיירה יפהפיה. הגענו בשעות הערב והתמקמנו במוטל bakpaka . קיבל אותנו פקיד הלילה קואן שנראה קוריאני אך הוא אנגלי שעובד בעבודה זמנית. הבחור תקשורתי ומקסים. התפעלנו ממיקום המוטל ומהמראות. מהמוטל נראה אגם וואנאקה כשהוא מטרים ספורים מתחתינו. רציף בו עוגנות סירות הרים סביב, חלקם מושלגים ובוהק המים עושה לנו את זה. במטבח התפעלנו מבישולי האורחים , כל אחד מכין לו ארוחה בכלים של המקום. מטבח כזה מכיל תנורים כלים מקררים טוסטרים ואף מוזיקה. שמנו בתוך המקרר את הפריטים שלנו בסלסלה וכתבנו את שמנו. הפעם שרה׳לה הכינה (=הכנו) אורז עם תירס וחביתה.
30.10 סיור היכרות בעיירה אחרי צעידה של שרה׳לה.יום שישי קניות בסופר (סוף סוף קנינו עוף לכמה ימים). בשוטטות קנינו ציוד גשם וכלים לטרק. את ערב השבת בילינו בישיבה ליד האח עם צעירי העולם. כל הזמן ובכל מקום אני מנסה לבדוק קליטת wifi לצרכי אינטרנט והתקשרות. כמעט כל יום אנחנו במוטל אחר עם הסתגלות חדשה. בכל זאת לא צעירים.
31.10 ביקור בעולם הפאזלים ובמבוך בו הלכנו לאיבוד.
בביקור ברשות שמירת הטבע doc המליצו לנו מה שליאור המליץ, את טרק חצי היום ״רוב רוי״ בפארק הלאומי ספיירינג. היועצת המליצה לעשותו למחרת בשל השעה המאוחרת, אך שרה׳לה החליטה עכשיו. מזג אוויר מעולה ונראה שנספיק. טרק עם עלייה קשה בתוך קניון מדהים מלווה במפלים גבוהים מאוד והרים מושלגים. בדרך לקניון מליון כבשים וטלאים (עונת ההמלטות). הרגליים זעקו הנשימה כבדה וטוב שהתאמנו. במסלול נתקלנו באנשים שחוזרים והחלטנו להמשיך עד הסוף כנגד הזמן. בקצה המסלול הגענו לקרחון רוב רוי שמרהיב ביופיו. תגובת שרה׳לה ״כבשנו את האוורסט״ נענתה ע״י מישהו : ״רק ישראלים מגיעים בשעה כזו״ . אלו ישראלים שירדו לאוסטרליה (נפולת?). הגענו חזרה למוטל חדש שלא היה משהו. לאחר שגיליתי שנסיונות ההתחברות לאינטרנט ב wifi לא ממש מצליחים עשיתי מנוי אינטרנט שאמור להיות רווח במוטלים ומשלמים לפי מגהבייטים.
1.11 שוטטות בחוף וואנאקה ובחנויות. התפנקות. קפצנו למבשלת הבירה המקומית. יום ראשון סגור. בסמוך מוזיאון תעופה וצעצועים- לא עניין אותנו. בדרך חזרה החלטנו לעשות מסלול. שעתיים של עלייה ב Mt Iron שצופה על העיירה ועל האגמים מסביב. מתחילים להרגיש שמיצינו את האזור. פגישה עם סינים מאוסטרליה חסכו לנו 20 דולר כשסיפרו לנו שהרשמה בIsite מאפשרת השתתפות במבצע שיווק של רשת Base שנראה מפואר ויוקרתי אך היה לנו קר מרוב הדיגיטליות וצבע המתכתי שלו.
2.11 ביקור נוסף ב DOC שהמליצו לבקר בהר קוק בשל גשם. שוב שרה׳לה החליטה אחרת. נוסעים. במנוחה בדרך מזמינים לקפה ועוגיות איש הולנדי שסיפק לנו טיפ מעניין. כדאי להירשם בארגון הגימלאים האמריקאי וליהנות מהנחות של גימלאי גם אם אתה ממדינה אחרת. פגישה נעימה בה ניפצנו שמועות רעות על ישראל. עודנו מדברים והגיע מפנה האשפה לחור הזה. שאלתי אותו אם אםשר לקנות ממנו שתי שקיות. הבחור שלף שש ענקיות ולא רצה תמורה. רווח לי. בכך צפויה להיפתר בעיית הרטיבות של הציוד בטרק אם יירד גשם. חווינו טראומונת מהציוד שנרטב בהליכה על הקרחון ביום הגשום.
בהגיענו להר קוק, יעוץ מקומי ויציאה למסלול קצר בן שעה ובסיומו התמקמנו באתר קרוואנים למרגלות הר קוק ההר הגבוה ביותר בניו זילנד. שלג בפסגות. הרים סביב. דבר מעניין שקיים פה הוא בתרגום חופשי המחסה הציבורי. זהו מבנה הצויד בשולחנות כסאות מתקן חימום מים מיידי לקפה או לכל צורך אחר, שירותים מבריקים, מקלחת מים חמים, מספר כיורים. הכל נקי ומצוחצח. ואוו. זה מחסה יום שנסגר בלילה. לא קשור לאזור הקמפינג. אני כותב לכם מתוך הרכב כשאנחנו ב״מיטות״ והרוח שורקת ומנענעת את הרכב. שרה׳לה מוסרת לילה טוב ועדיין לא חשוך. יצויין שמזג האוויר היום היה מצוין למרות התחזית. מחר אנחנו בוחרים להאמין לתחזית שאומרת שיהיה יפה.

3.11 למרגלות הר קוק, אחרי 11 שעות שינה/שהייה ברכב קמנו ליום בהיר. א. בוקר. צעדנו כ 3.5 שעות במסלול שנקרא Hooker Valley Track המגיע עד לאגם המצוי למרגלות אחת מפסגות הר קוק. באגם קרחונים צפים בצורות שונות.
כבר יומיים בסנדלים, הרגשה שמסתגלים.
התחזית מדברת על גשם מחר. נוסעים לעיר קווינסטאון הידועה כעיר ללא הפסקה עם שפע הפעילויות המטורפות והמועדונים שלה. בנג׳י צניחה שייט ..
בדרך עצרנו בקרומוול הידועה בפירותיה. קצת קניות וסיפוק האובססיביות בבדיקת הימצאות קשר אינטרנט wi-fi והופ. זה ננעל סמוך לאחת החנויות. מנצל את המצב לטלפון לארץ ולבדיקת דואר. התרגשות. לא זזתי מהבלטה הזו גם לאחר שאחד המקומיים בא והציע את עזרתו. אם היה יודע לסיבת ההיתקעות מרצון... רק עם חבר אחד דיברתי בשעה מוקדמת כזו של בוקר.
כעבור מספר שעות ונחתנו בקווינסטאון התוססת השוכנת על שפת אגם גדול. התמקמנו בסוויטה (כי החדר הסמוך לא היה מאויש), ארוחה וסיור ראשון בעיר.