יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

קווינסטאון

14.11 בוקר ראשון בקווינסטאון. קפיצה למוטל שמציע גם חיבור חופשי לאינטרנט דרך wi-fi וגם ארוחת בוקר. סגרנו אתו. העברנו את היום בשוטטות קלה בעיר, וגם בחיפוש אחר אופטומטריסט לתיקון המשקפיים של שרה׳לה. בשל הצורך להשאיר את המשקפיים למספר ימים קניתי דבק ותיקנתי. בסה״כ נהנינו מרביצה נעימה במוטל, כתיבה לבלוג וטלפונים לארץ. בדקנו אפשרויות למחר.

5.11 תכננו לעלות ברכבל ולצאת לשייט עם שירה בציבור. בפועל עלינו ברכבל עם תרמיל אחד שלי שיתברר מאוחר יותר כלא מספיק. התצפית על האגמים וההרים מסביב מעוררת התפעלות ומזכירה את וואנאקה ורק יותר גדול. המצלמה עבדה המון, גם במסלול הרכבל וגם בתצפית. למעלה נחשפנו למספר מסלולי הליכה ובחרנו בטרק של 6-8 שעות,שלקח לנו לסיים אותו ב5 שעות כשאנחנו גמורים. המסלול היה להר Ben Lomond ללא כוונה מוקדמת. מסלול קשה עם עלייה גבוהה וקשה ובמיוחד לפסגה שלא רואים בה את הסוף. מאחר שלקחנו רק תיק אחד הרי גם מנת המזון והנשנושים היומית והמים ומעיל הרוח והכובע ושאר אביזרי טיול אישיים ששרה׳לה בדר״כ לוקחת איתה די חסרו. אני שכנעתי את שרה׳לה לא לקחת את התיק. העלייה היתה קשה והתנהלנו באיטיות. הרוחות חזקות וקרות מאוד עד שלא מרגישים את הלחיים, והאוזניים כואבות. זוית העלייה גרמה לכאבי גב בדרך הלוך, ובחזרה הברכיים כאבו. שקלנו לחזור באמצע הדרך ולא להגיע לפסגה. טרקר שפגשנו המליץ שנגיע לאוכף בין הפסגות ואז נחליט. הגענו לאוכף שם פגשנו טרקרים נוספים שסיפרו חוויות מהפסגה וכמה כדאי. שרה׳לה השתכנעה אך קיטרה באמצע העלייה. לי היה ממש קשה אך שיחקתי אותה גבר (הגברים בוכים בלילה..).
הגענו לפסגה וזו היתה באמת פסגת ההתרגשות מבחינת המראות. התחלקנו בתפוח שנשכח לי בתיק. מהמקום הגבוה מאוד הזה (Ben Lomond) מרגישים על גג העולם. אגמים מפרצים לשונות יבשה הרים מושלגים. המאמץ היה שווה. הסקוטים שפגשנו בפסגה סיפרו שהקושי כאן הרבה יותר גדול מטרק הרוטברן אותו הוא עשה. וידוע שהרוטברן קשה יותר מהמילפורד טרק. יוצא איפוא שזו עוד הכנה. זה שיפר את ההרגשה עוד יותר. התברר שהבחור היה בישראל בקיבוץ כשמונה חודשים לפני המון שנים.
הדרך חזרה היתה מהירה למרות בכי הברכיים. היינו כל כך עייפים שהיה קשה להנות מפינוק של קרפ נוטלה ואף וויתרנו על השייט להיום. היום הסתיים בשינה קלה וישיבה בספת סלון המוטל לכתוב.

6.10 היום יפה וקר. יצאנו למרכז לקנות כרטיסים לשייט ושעת ההמתנה שנותרה
נוצלה להכנסת תמונות וואנאקה לבלוג. איזה לחץ ..עד שזה זז. בדרך מצאנו
חנות מוזלת לבגדים. דקות אחדות, קניית חולצה לזכור לחזור ולעוף לספינה
שמחכה.
שייט מוסיקלי בו ראינו את ההר Ben Lomond עליו טיפסנו אתמול ואולי מצאנו תמונה שתשקף את הגובה העצום ״שאולי יאמינו״.
גם כאן פגשנו זוג עם ילדים. הבחור עובד אמדוקס באוסטרליה.
השייט
הביא אותנו לחוות וולטר פיק בה הוצגה עבודה עם כלב לשליטה בכבשים,
אירוח תה מסורתי אנגלי בבית מדוגם, הדגמת גזיזת כבשים,
שירה בציבור נגינה משותפת עם הפסנתרן בשייט חזרה.
בהחלפת המחאות נוסעים מתברר שהדולר הידרדר ביחס לדולר הניו זילנדי, אך לא
משהו שמשפיע על גימלאים.
חזרנו למבצרנו בימים האחרונים והתחלנו בהכנות לארוחת שבת. נכון! התפריט
כולל עוף. שבת שלום.