ימי בנגקוק

אתמול חזרנו מקנצ'נבורי בדקנו אפשרויות לגיחה ליומיים, ולא היה בנמצא משהו קצר שכדאי לצאת אליו. נותרנו עם בנגקוק ואפשרויותיה. התחלנו בשוטטות בקניונים ובשווקים. קניון MBK על 6-7 קומותיו, בהמשך לשוק הלילה בפופונג הכולל הצצות למופעי לילה זימתיים (רק הצצה!!). משם בטוקטוק לשוק הפרחים. מראה מרשים של יצרנים מוכרים ומעצבי פרחים למקומות הקדושים והאחרים.

אח"כ עוד סיבוב במדרחוב הקואסאן שם המוזיקה והפעילות רוחשים כל הזמן, וסוגרים את היום במרכז "הקשר הישראלי".

------------

הבוקר התחיל בשעות המאוחרות יותר אחרי שינה טובה. אחרי שהזמנו יציאה לטיול ליום שלם למחר, יצאנו לארמון המלך, שם ניסו לסדר אותנו כי אח"כ ראינו אזהרה במשרדי הארמון מפני רוכלי תיירות שמטעים מסיבותיהם. לנו סיפרו שהארמון סגור. מטיילת אוסטרלית איתה דיברנו סיפרה לנו על התרמיות במקום. בפנים מקדשים זהב ועוד זהב. נו.. כמה אפשר. התכוונו להגיע לבודהה השוכב. בדיוק נסגר. נראה שיסתדר בלעדינו.

מפה המשכנו לשייט. החלטנו לשוט בסירת שירות גדולה (כמו אוטובוס מקומי). גם להנות מהקטע של לתקשר עם המקומיים, לצרוך את השירותים שלהם וגם להנות.

כך ירדנו בתחנה שבסביבת הGUEST HOUSE. מראה של קליניקת מסאז' משכה את תשומת לבנו. עד כה חווינו רק מסאז' רגליים. נכנסים? מנסים. שרה'לה חוששת מהפתעות. לסיכום רק הפתעה לטובה. שירות מצוין של שעה של מסאז' תאילנדי שפירק אותנו, אבל לי זה גם גרם כאב ראש. קורה.
בדרך למלון עברנו בדרך חדשה שלא היכרנו. גילינו שוק מקומי עם יריד אוכל מסעדות קניות ומוזיקה. החלטנו להישאר לאכול משהו אחר אחרי שהתרגלנו לפתאי. הניסיון של שילוב טופו באורז וירקות מאודים, וגם של אורז בשילוב ירקות ואננס לא היה משהו. לשרה'לה היה ממש לא טעים שהיה צורך לפצות ולשנות את הטעם בשייק פירות.
פוגשים כמויות של צעירים וגם מעט לא צעירים שבאו לכבוש את תאילנד (לאו דווקא את בנגקוק). כאן עלתה האפשרות לבדוק בדרך חזרה להאריך כדי לעשות מסלול לצפון או לדרום אחרי ניו זילנד...
ימים יגידו.

בשוטטות בשעת ערב נכנסנו לבית חבד, שמשדר אווירה חמה לכל ישראלי או יהודי ומספק תחושת בית. גלשנו ועדכנו את הבלוג. ופיפי ולישון.