יום שני, 26 באוקטובר 2009

המשך התארגנות בקרייסצ'רץ' ועד לוואנאקה

יום שישי 24.10 יצאנו לקניית רכב בדקנו אצל סוחר רכב אח"כ בדקנו במודעות באכנסיות. מאחת המודעות הללו קנינו מיצובישי צ'ריוט. נפגשנו בדקנו במוסך ובעוד מוסך ואחרי מו"מ שילמנו 2100 דולר נ"ז. רצנו לעשות בעלות בדואר. בדקה האחרונה והרכב שלנו. נסיעה ראשונה בצד ההפוך, ממש קשה להתרגל. במקום לאותת הפעלתי את הווישרים באחת הפעמים התחלתי להקיף כיכר בצד ההפוך. בדואר פגשנו ישראלי שעבד בפלאפל הירוק בשילת ובקפה אינטרנט פגשנו תימני. שניהם המליצו לנו על בית הכנסת הקהילתי. בערב יום שבת הלכנו לבית הכנסת ומי מנהל את המקום, נער ישראל שחזר בתשובה עם שיער ארוך, כיפת חבד. כבן 20, וחברתו האוסטרלית הגיורת. הצעיר הזה מנהל את התפילה ומנחה אותה. לא ייאמן. בית כנסת ללא מנין כי שניים מהמתפללים אינם יהודים (מתעניינים ביהדות) המשך הערב בקבלת שבת יהודית ושירה וריקודים חסידיים. מצאתי את עצמי שר את כל הארסנל המסורתי שלי בעידוד האחרים. למחרת שבת שוב בבית הכנסת, לאחר מכן עשינו ביטוח לאוטו, ציידנו את הרכב במזרון, כלי אוכל שק שינה שמיכה עבה, גזייה ועוד. בהמשך בטיול פארק בקרייסצ'רץ' שם פגשנו תוך הליכה זוג אוסטרלי . נוצר קליק מיידי. הזמינו אותנו לקפה בקרוואן שלהם (מוטורהום). יש כבר הזמנה לאוסטרליה אחרי שאכלתי בגבורה את המאכל של האוזי (כינוי לאוסטרלים) בשם וויזימייט. למחרת יצאנו לחצי האי בנקס לאקרואה, חזרה לקרייסצ'רץ' ובדרך לארתורס פאס. ניסינו שינה ברכב בקמפינג . היה מעניין.
26.10 יצאנו לארתורס פאס שזהו מעבר מדהים בין הרים וגם מעבר בין נופים ירוקים והרי שלג לאזור גשום ופחות ירוק. בדרך צעדנו במסלול ב"קורה טאוהיטי"- שמורת סלעים מרשימה. מארתורס פאס המשכנו לגריימאות שם לקחנו את המוטל אותו מנהל ישראלי. מקום יפה ומפנק במיוחד הכולל שעה אינטרנט חינם וסיר מרק.27.10 שוב מתחילים את היום במוסך. מצת הסיגריות מקצר. בקיצור תוקן ויש לנו GPS. החיים יותר קלים. אנחנו בדרך לפרנץ ג'וזף יום בהיר, פרות וכבשים כל הדרך. נכנסנו להוקיטיקה ישירות לאינפורמיישן. יצאנו לקניון מרהיב בו עובר נהר הוקיטיקה.





קצת צעידה ביער סבוך ומעבר על גשר תלוי מעל נהר. קסם של מקום.הלאה לפרנץ ג'וזף. מחירי הלינה בשמיים. מזג האוויר הרשה. ישנו ברכב מאובזר באתר קרוואנים פתוח. פעם ראשונה שרה'לה בישלה אורז ומרק.
28.10 התעוררנו ליום גשום. יצאנו לצעידה על קרחון פרנק ג'וזף אחרי הצטיידות מכף רגל ועד ראש כולל נעליים גרביים ודוקרניים (ספייקס) למניעת החלקה על הקרח.




חמש שעות מאתגרות עם מדריך וקבוצה לאחר הנחיות מדוקדקות. כל היום ליווה אותנו הגשם. הידיים קפאו למרות הכפפות. כאן גילינו שכיסויי התיקים הצהובים לא שווים פרוטה. כל הציוד שכיסינו נרטב. המראות מדהימים. חוויה ייחודית. רטובים ומרוצים נחתנו במוטל יפהפה טופ 10 הולידיי פארק.




29.10 נוסעים לאגם המשתקף. מסלול צעידה בן שעה וחצי שבו רואים את ההרים המושלגים משתקפים במים ויוצרים תמונת מראה. למזלנו צילמתי תמונה אחת שבה רואים את ההשתקפות, ומייד לאחר מכן לא היה ניתן לעשות זאת בשל תנועה של המים. יופי של מקום.




ההמלצות שולחות אותנו לתצפית על קרחון פוקס. בשל יום בהיר כל כך כשבצדי הדרך כבשים ופרות, עצרנו בצד חווה לקפה של בוקר. למקום פתאום הגיעה חוואית ג'דעית בריונית שהחליטה להוציא סלע שהפריע למכסחת העירייה שקוצצת את שולי הדרכים (אין לה מה לעשות?!). הזמנו אותה להצטרף אלינו אחרי שהצטרפנו אליה לשיגעון של הסלע המציק. רשמנו עוד חוויה של תקשורת מקומית נחמדה. משם המשכנו לתצפית על קרחון פוקס, ולאחר שהבנו שהרעיון דומה לזה שצעדנו עליו אתמול, המשכנו דרומה לעבר העיר וואנקה. בדקות אלה אנחנו בסלון המוטל יושבים מול האינטרנט לאחר ארוחת ערב מושקעת יותר והאח בוערת.

יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

בקרייסצ'רץ' ניו זילנד

מה נשמע חברים? אני כותב ממקלדת וירטואלית, אח"כ מעתיק ומעביר למייל. אחרי טיסה ארוכה שוב של 11 שעות, מצאנו את עצמנו עייפים. סגרנו בBBH מקומי חדר נוח מאוד. המעבר בין תאילנד לניו זילנד הוא הבדל של יום ולילה. בין חום ולחות לקור וניקיון מרשים. אנחנו לובשים 4 שכבות ועדיין קר לנו. כל שכבה שנוריד תצביע על הסתגלות. אנחנו מנצלים את הקור להתחככות זה בזו. אנחנו עדיין בהתארגנות בקרייסצ'רץ' בחיפוש אחר רכב. מצאנו שבספרייה העירונית יש אינטרנט חינם לשעה. למה לא לנצל זאת. מחכים לפגישה בעוד שעה עם מוכרת פוטנציאלית לאחר שמצאנו את פרסום הרכב שלה באכסניה סמוכה. ראינו כבר רכב אחד שדי נראה לנו והמחיר שלו הוא 3100 דולר ניו זילנדי. מקווה שהרכב הבא שהוא של מקומית יהיה שווה קנייה. אחד היתרונות של המכירה העתידית שלנו הוא שכשנסיים את הטיול כאן, זו תהיה שיא העונה, ואולי יהיה יותר קל למכור. ואם לא, יש אפשרות להשאיר אצל ידידה אייל הבן של דוד לוץ שכבר צויידנו בפרטים שלה. השעה אצלנו היא 15:00 ובשעה 19:00 נהיה בבית הכנסת של חבד בעיר. נראה שיצטרכו אותי למניין שם. צדיקים! לא? פגשנו באינטרנט תימני צעיר שנמצא כאן כבר חמישה חודשים כי יש לו משפחה במקום. מעניין. בזמן שאני מקליד כאן את המייל הזה שרה'לה בינתיים עושה סיבובי היכרות בסביבה.מזג האוויר כאן : אתמול היה קר מאוד, היום רק קר ויוצאת שמש חמה מדי פעם. למדנו איך הדברים עובדים פחות או יותר. בקיצור שלב של הסתגלות. שוחחנו עם ליאור והיה כיף לשמוע אותו. דרכו יותר קל להעביר לנו מסרים כי אנחנו עם טלפון פתוח ועם מספר מקומי.מתברר שברוב המקומות כאן הWIFI איננו חופשי כפי שקיווינו. ובכל זאת ליאור עדכן אותנו בפרט הזה גם.עד כאן להפעם. שבת שלום לכולם. שרה'לה ואבנר קרייסצ'רץ' , ניו זילנד

יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

יום אחרון בתאילנד

בוקר יום חדש, כבר בשבע בבוקר יוצאים לשוק הצף. שטים בסירה בנהר ותוך כדי מתמקחים על מוצרים שמציעים הרוכלים בסירותיהם לצדנו. מקום מקסים מעניין וכייפי.

לאחר מכן לגן הוורדים שאין בו יותר מדי ורדים, אך מופע הפילים ומופע תרבות תאילנד שהיה במקום היה מרשים במיוחד.
חזרנו עייפים לבנגקוק ואחרי מסירת כביסה יצאנו בשעת ערב לשוק הלילה בסואן לום המשלב ישיבה וצפייה בהופעות אמנים לאורך כל הערב. בשוק עצמו פינוק בקניות וסוף סוף קניתי שני זוגות מכנסיים לעצמי (מחליף מדי פעם:). בסה"כ נהנים מאוד, וטוב לנו מאוד מאוד ביחד, אבל כבר מצפים בהתרגשות לטיסה לניו זילנד מחר.
אתם מוזמנים ללוות אותנו..

יום שני, 19 באוקטובר 2009

ימי בנגקוק

אתמול חזרנו מקנצ'נבורי בדקנו אפשרויות לגיחה ליומיים, ולא היה בנמצא משהו קצר שכדאי לצאת אליו. נותרנו עם בנגקוק ואפשרויותיה. התחלנו בשוטטות בקניונים ובשווקים. קניון MBK על 6-7 קומותיו, בהמשך לשוק הלילה בפופונג הכולל הצצות למופעי לילה זימתיים (רק הצצה!!). משם בטוקטוק לשוק הפרחים. מראה מרשים של יצרנים מוכרים ומעצבי פרחים למקומות הקדושים והאחרים.
אח"כ עוד סיבוב במדרחוב הקואסאן שם המוזיקה והפעילות רוחשים כל הזמן, וסוגרים את היום במרכז "הקשר הישראלי".

------------

הבוקר התחיל בשעות המאוחרות יותר אחרי שינה טובה. אחרי שהזמנו יציאה לטיול ליום שלם למחר, יצאנו לארמון המלך, שם ניסו לסדר אותנו כי אח"כ ראינו אזהרה במשרדי הארמון מפני רוכלי תיירות שמטעים מסיבותיהם. לנו סיפרו שהארמון סגור. מטיילת אוסטרלית איתה דיברנו סיפרה לנו על התרמיות במקום. בפנים מקדשים זהב ועוד זהב. נו.. כמה אפשר. התכוונו להגיע לבודהה השוכב. בדיוק נסגר. נראה שיסתדר בלעדינו.
מפה המשכנו לשייט. החלטנו לשוט בסירת שירות גדולה (כמו אוטובוס מקומי). גם להנות מהקטע של לתקשר עם המקומיים, לצרוך את השירותים שלהם וגם להנות.
כך ירדנו בתחנה שבסביבת הGUEST HOUSE. מראה של קליניקת מסאז' משכה את תשומת לבנו. עד כה חווינו רק מסאז' רגליים. נכנסים? מנסים. שרה'לה חוששת מהפתעות. לסיכום רק הפתעה לטובה. שירות מצוין של שעה של מסאז' תאילנדי שפירק אותנו, אבל לי זה גם גרם כאב ראש. קורה.
בדרך למלון עברנו בדרך חדשה שלא היכרנו. גילינו שוק מקומי עם יריד אוכל מסעדות קניות ומוזיקה. החלטנו להישאר לאכול משהו אחר אחרי שהתרגלנו לפתאי. הניסיון של שילוב טופו באורז וירקות מאודים, וגם של אורז בשילוב ירקות ואננס לא היה משהו. לשרה'לה היה ממש לא טעים שהיה צורך לפצות ולשנות את הטעם בשייק פירות.
פוגשים כמויות של צעירים וגם מעט לא צעירים שבאו לכבוש את תאילנד (לאו דווקא את בנגקוק). כאן עלתה האפשרות לבדוק בדרך חזרה להאריך כדי לעשות מסלול לצפון או לדרום אחרי ניו זילנד...
ימים יגידו.
בשוטטות בשעת ערב נכנסנו לבית חבד, שמשדר אווירה חמה לכל ישראלי או יהודי ומספק תחושת בית. גלשנו ועדכנו את הבלוג. ופיפי ולישון.

יום שבת, 17 באוקטובר 2009

היום השני בקאנצ'נאבורי

על הבוקר יצאנו לשבעת המפלים: מזכיר את הבניאס, ורק בגדול. מסלול של שני ק"מ הלוך ושניים חזור. קסם של מקום בתוך אזור סבוך במיוחד.מרשים במיוחד.
בקבוצה הקטנה החליטה המדריכה להסתפק במפל החמישי. "את שומרת לי את התיק" שאלתי את שרה'לה. אני קופץ לראות את המפל השישי. אל השישי היגעתי מחר, והחלטתי לקפוץ גם לשביעי. לא התחרטתי.

המפל השביעי היה מדהים, למרות מה שחטפתי היה ממש כדאי. "אבא אמא" בסגנון תאילנדי, קראה לנו המדריכה (כי כל היתר היו בגיל הילדים הצעירים שלנו). ישבנו לצהרים במסעדה מקומית. שוב הזמנתי "פתאי". התחלתי להתמכר למאכל הזה שנמנעתי מלאכול אותו בארץ. ממש טעים.
משם המשכנו לספארי. הצטלמנו עם נמרים אריות ועוד. אח"כ צפינו במופע תנינים. אפשר לדמיין מה ראינו שם. בקיצור כמו בכל מקום. אח"כ מופע פילים, וגם שם ראינו מה שרואים בסרטים. לפני המופע קיבלה את פנינו מוזיקה מזרחית ישראלית. יצר הרגשה שעובדים עלינו.
במסלול הספארי נתקלנו בבעלי חיים שונים (דומה לשלנו). בשלב מסוים האכלנו בגזרים שצויידנו בהם את האיילים (?)את הג'יראפות שהכניסו את הראש:
משם ישירות לבריכה בכפר הנופש
ואח"כ לשוק הלילה המקומי עד שתפס אותנו המבול. נסענו עם טוקטוק פתוח. אילצנו אותו לעצור עד שייפסק הגשם. כשהלך להביא מטריות, המשכנו עם מעין מונית שעברה במקום. יום טוב הכל טוב.

יום שישי, 16 באוקטובר 2009

יומיים בקאנצ'נאבורי

אחרי התאקלמות בבנגקוק ללילה ראשון במלון מקומי עם תנאים טובים, סגרנו ליומיים ושני לילות בקאנצ'נבורי. נסיעה של שעתיים בבוקר תוך הירדמויות on and off לאורך כל הדרך. בכל זאת לוקח לגוף זמן להתאים את עצמו. והגוף לא צעיר כל כך. בחברת תרמילאים צעירים אחרי צבא וגם לפני צבא מילאנו את הטרנזיט. היגענו לכפר נופש קמיליה.

ארוחת צהרים מפנקת, אח"כ יצאנו לשייט ב speed boat עד למערת KAO POON של הרבה פסלי בודהה. לאחר מכן שטנו לגשר על נהר קוואי. טיפסנו טיילנו על הגשר,
שוטטנו בשוק התיירים במקום. משם נסענו למקום Karen שם רכבנו על פילים. בהתחלה עם אוכף ואח"כ המשכנו איתם ללא אוכף, עם בגדי ים בגשם לתוך הנהר. היו דקות חרדה להחזיק מעמד עליהם ולא ליפול. עבר בשלום.
הנה מספר תמונות משקפות:


משם למלון, מסאז' וארוחת ערב טובה.

יום שלישי, 13 באוקטובר 2009