חנן מבקר במלון בו היה בפעם שעברה
שרה'לה מקיימת הבטחה לחנן לנפוש
גולש בגלשן רוח ונופל יותר מדי. עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה
ביציאה לשייט ארבעת האיים
על הספינה
האיים ברקע. הטבע ברוב הדרו
המדריך פום המפנק
בתוך אחת המערות
ביציאה מתוך אחת המערות
בקאנו בדרך למערה
הוכחות שחנן בנופש
חנן בזווית נופשית בעוד שרה'לה מנהלת שיחות
מזכרת לשרה'לה מהאיים
בכניסה לאחת המערות. ניתן לראות את סירות הקאנו
בתוך אחת המערות בדרך לאחת הלגונות
בתוך אחת הלגונות 
במעברים הצרים
מראה מרשים של הטבע
תמונה עם אחינו מבחריין
חנן עם הבחרנים. אווירה חברית. אולי ייצא לו משהו מהם
בכניסה לאי ג'יימס בונד
מראה שתפס אותי בכניסה לאי ג'יימס בונד
חנן ושרה'לה כשברקע התמונה המפורסמת של האי
הכייף באוויר באי ג'יימס בונד
באי ג'יימס בונד'
שרה'לה החליטה להתחרות בדוגמנית רוסיה שהיתה שם
חנן גיסנו
הסירות הגדולות עם יכולת התמרון לאי
החוף באי פוקט
ביום השני מצליח לגלוש כאילו מקצוען
חנן, כדאי שתנוח. מחכה לך הרבה עבודה אחרי. אני בשנת שבתון, ממשיך את החופשה בארץ 
בפעם הראשונה על אופנוע ים. לא משהו. חוץ מהרבה רעש ומהירות שייט
תאילנד שוב . התמונות בסדר הפוך למסופר
חנן עף ושוחה באוויר באומגה
הדלקת נרות בבית חבד בבנגקוק
לפני הראפטינג עם הבולגרי
רכיבה על פילים במסגרת הטרק
המסאג' מפרק העצמות
הדלקת נרות בטרק 3 הימים
בטרק 3 הימים בג'ונגל
שרה'לה עם החירש אילם
הופעת ילדי השבט
מדורה והדלקת נרות ביום הראשון בטרק על רצפת במבוק על פח
חנן הגיס עם בת שבט ארוכות הצוואר
הדלקת נרות בבית חבד בבנגקוק
תאילנד שוב
10.12 נחתנו לחום וללחות בשעת לילה אחר טיסה קלה יותר. ישירות לגסט האוז ולישון.
11.12 שוטטות בקואסן ראוד, רחוב הדוכנים המוסיקה והמסעדות. כדי להתנייד בנוחיות שלחנו 15 ק״ג הביתה. היה עלינו לחכות לחנן שמצטרף מהארץ כדי לעלות צפונה. בינתיים הזמנתי את הגיחה לצ׳אנג מאי, טלפונים לארץ, קריאה, ובערב הדלקת נר ראשון של חנוכה בבית חב״ד וקבלת שבת. זה כלל ארוחת שבת רבת משתתפים, ואח״כ ישבנו בטיש בבית הרב עם עוד כ100 משתתפים להמשך ארוחה תוך כדי שירים וסיפורי מטיילים.
12.12 היום עשרות אלפי בני אדם לבושים ורוד מתכנסים ביום הולדתו של המלך כדי להתפלל לבריאותו של מלכם והוא בן 82. חווינו פקקי תנועה גדולים בדרך לשוק סוף השבוע. הלכנו שם לאיבוד לשעות אחדות ויצאנו משם שוב לבית חבד להדלקת נרות. פגשנו זוג קיבוצניקים בדרכם לניו זילנד. שמחנו להשתחרר מעוד 1 ק״ג והשאלנו להם את הספר והמפה בתוספת כמה טיפים. היכרנו שם את גידי, אוסטרלי יוצא קיבוץ נירים, שמתברר שחברתנו אמירה והוא מכירים זה את זה. הבחור טייל בעולם ושמחנו להמשיך ולשוחח בבר בהמשך הערב.
13.12 אורזים ויוצאים לקניון בסביבה לקניית צ׳ופרים לטיול (כמו לפני טיול שנתי של פעם), עוד חולצות ועוד מתנות. חזרנו לקשר הישראלי, אחד המקומות המהווים מרכז למטיילים ישראלים , ונרדמנו על הדרגשים עד שחנן צלצל. קפצנו לחנות Apple כדי לבדוק קניית אייפון לצח. מתברר שהמחירים ממש לא זולים. זה אינו שוק.
בשעה שש יצאנו לנסיעה של כ12 שעות באוטובוס לצ׳אנג מאי. הרי יכולנו לקחת טיסה, אבל איך נדע חוויית נסיעה כזו שצעירים עושים?! איך מעבירים? שיחת עדכון עם חנן, שינה בכסא שכיבה, נשנוש. שיחה עם ההולנדי על הפצצות הפלשתינים את שדרות, שינה. נשנוש. עצירה להפסקה. ושוב שינה שיחה נשנוש ועצירה שנוצלה לשיחה עם ישראלים ואף שירה סביב המדורה מלווה במפוחית. ושוב שינה וחנן שולף שפן בדמות צפייה בסרט מלפטופ עד שדמם נטול אנרגיות הבטרייה. שוב חשכה וחרופ עד שהשלפוחית שולחת אותך לשירותים בקומה ראשונה של האוטובוס. נראה שהשמיכות שחילק הנהג לא חיממו די.
הבטחה אחת כבר קוימה לחנן-מנוחה רבה, אך באוטובוס. לא סוכם על תנאי המנוחה.
חנן עף ושוחה באוויר באומגה
הדלקת נרות בבית חבד בבנגקוק
אני מדליק נר חנוכה בצ'אנג מאי
רפטינג בטרק שלושת הימים
לפני הראפטינג עם הבולגרי
רכיבה על פילים במסגרת הטרק
המסאג' מפרק העצמות
הדלקת נרות בטרק 3 הימים
בטרק 3 הימים בג'ונגל
שרה'לה עם החירש אילם
הופעת ילדי השבט
מדורה והדלקת נרות ביום הראשון בטרק על רצפת במבוק על פח
חנן הגיס עם בת שבט ארוכות הצוואר
הדלקת נרות בבית חבד בבנגקוק
תאילנד שוב10.12 נחתנו לחום וללחות בשעת לילה אחר טיסה קלה יותר. ישירות לגסט האוז ולישון.
11.12 שוטטות בקואסן ראוד, רחוב הדוכנים המוסיקה והמסעדות. כדי להתנייד בנוחיות שלחנו 15 ק״ג הביתה. היה עלינו לחכות לחנן שמצטרף מהארץ כדי לעלות צפונה. בינתיים הזמנתי את הגיחה לצ׳אנג מאי, טלפונים לארץ, קריאה, ובערב הדלקת נר ראשון של חנוכה בבית חב״ד וקבלת שבת. זה כלל ארוחת שבת רבת משתתפים, ואח״כ ישבנו בטיש בבית הרב עם עוד כ100 משתתפים להמשך ארוחה תוך כדי שירים וסיפורי מטיילים.
12.12 היום עשרות אלפי בני אדם לבושים ורוד מתכנסים ביום הולדתו של המלך כדי להתפלל לבריאותו של מלכם והוא בן 82. חווינו פקקי תנועה גדולים בדרך לשוק סוף השבוע. הלכנו שם לאיבוד לשעות אחדות ויצאנו משם שוב לבית חבד להדלקת נרות. פגשנו זוג קיבוצניקים בדרכם לניו זילנד. שמחנו להשתחרר מעוד 1 ק״ג והשאלנו להם את הספר והמפה בתוספת כמה טיפים. היכרנו שם את גידי, אוסטרלי יוצא קיבוץ נירים, שמתברר שחברתנו אמירה והוא מכירים זה את זה. הבחור טייל בעולם ושמחנו להמשיך ולשוחח בבר בהמשך הערב.
13.12 אורזים ויוצאים לקניון בסביבה לקניית צ׳ופרים לטיול (כמו לפני טיול שנתי של פעם), עוד חולצות ועוד מתנות. חזרנו לקשר הישראלי, אחד המקומות המהווים מרכז למטיילים ישראלים , ונרדמנו על הדרגשים עד שחנן צלצל. קפצנו לחנות Apple כדי לבדוק קניית אייפון לצח. מתברר שהמחירים ממש לא זולים. זה אינו שוק.
בשעה שש יצאנו לנסיעה של כ12 שעות באוטובוס לצ׳אנג מאי. הרי יכולנו לקחת טיסה, אבל איך נדע חוויית נסיעה כזו שצעירים עושים?! איך מעבירים? שיחת עדכון עם חנן, שינה בכסא שכיבה, נשנוש. שיחה עם ההולנדי על הפצצות הפלשתינים את שדרות, שינה. נשנוש. עצירה להפסקה. ושוב שינה שיחה נשנוש ועצירה שנוצלה לשיחה עם ישראלים ואף שירה סביב המדורה מלווה במפוחית. ושוב שינה וחנן שולף שפן בדמות צפייה בסרט מלפטופ עד שדמם נטול אנרגיות הבטרייה. שוב חשכה וחרופ עד שהשלפוחית שולחת אותך לשירותים בקומה ראשונה של האוטובוס. נראה שהשמיכות שחילק הנהג לא חיממו די.
הבטחה אחת כבר קוימה לחנן-מנוחה רבה, אך באוטובוס. לא סוכם על תנאי המנוחה.
14.12 היגענו לצ׳אנג מאי. הפקדנו ציוד כבד ויצאנו לטרק הרגלי בן 3 הימים. תחילת הטרק היתה בגן סחלבים, אח״כ למופע בחוות נחשים. משם המשכנו לשוק מקומי בו חטפנו שוק מהריחות, ומשם לכפר ארוכת הצואר.
אחרי ארוחת הצהרים היינו מוכנים לצעידה של 3 שעות לאחר שצויידנו בבמבוק הליכה. טיפסנו בג׳ונגל לגובה 2000 מ׳ עד שהיגענו לכפר Lahu שם היינו אמורים להתקבל ע״י ראש השבט, תחת זאת קיבל אותנו צעיר חירש אילם שמשחק נגינה בגיטרה ומשמיע קולות ..
בתום המסע שייכנו את חנן לכפר אדומי הפנים לאחר ששעט את מסלול העליות בגבורה.
הכפר היה בנוי מחושות במבוק על עמודים ללא חשמל וללא מים זורמים. השירותים בסגנון ״בול פגיעה״ שהעדפנו להשתמש במדרון האחורי. חדר השינה היה מאורגן בדרגש אחד גדול עליו הונחו מזרונים ושמיכות כשמעליהם כילות.
מרוב עייפות לא היה כוח לנחור או לשמוע נחירות. באמצע רחבת השינה אורגנה על ידי המארחים מדורה על משטח פח על הבמבוק כשמסביבה מחצלות.
אכלנו. חנן יצר וגילף חנוכיה מנר אחד (לתפארת העם היהודי), וזיכינו את עממי העולם בהדלקת נרות ושירי חנוכה.
״ראש השבט״ הזמין בנות מהכפר לעסות ולחלץ את האיברים מכאבי הדרך. סבלנו בשקט וקווינו שהסיוט יחזור על עצמו למחרת.
כעבור שעה קלה הגיעו משום מקום בנות בגדלים שונים בבגדים מסורתיים והופיעו לפנינו בשירה ובריקוד בחינניות תמימה.
15.12 פנקייק הוגש כארוחת בוקר. נפרדנו מהכפר האותנתי הזה להמשך הליכה בג׳נגל לאורך כל היום. את ההליכה הוביל הנער האילם שהצליח לחשוף רגשות חיבה מהמטיילים למרות התקשורת המוגבלת שלו, ולמרות פעלולי ההטעיות שגרם במכוון. הלכנו בעליות ובמורדות במסלול מלווה מפלים, ג׳ונגל בננות ובמבוק, חצינו נחלים ואף עצרנו פעמים אחדות להתרחץ. היינו מודעים לכך שזו תהיה המקלחת היחידה לאותו היום.
לקראת ערב היגענו לכפר שכוח אל ועלוב הנמצא על שפת נהר רוגש בשם Karen. התמקמנו על מרפסת במבוק Open Space הפונה לכיוון הנהר עם הפולניה ג׳ואנה ( כאן למדנו שכל מה שמספרים על הפולניות נכון), עם מזרונים וכילות.
כאן כבר הכנו את עצמנו מראש להדלקת הנרות והכנו חנוכיה של ממש עם נרות שסיפק המדריך לונה. בערב הוזמנו לאכול וניצלנו זאת להדלקת נרות בינלאומית. את הנרות הוזמנו להדליק שתי עלמות חן יהודיות כשרות מאוסטרליה שלאחת מהן בתו של רב היה חשוב לשלוח הביתה תמונת השתתפות בטכס הדלקת נרות בתנאים לא תנאים אלה.
לאחר הטכס והאוכל הוזמנו עי המדריך לבקשתנו מסג׳יסטיות מקצועיות שהפליאו בביצועיהם במשך שעה ארוכה לאחר יום ההליכה הארוך והקשה.
לאחר ה״קאפונקאפ״ (תודה) שלמדנו להגיד, הצטרפנו לקבוצה שישבה סביב השולחן ושרנו תוך נגינה ותיפוף של אחד המדריכים עד שעה מאוחרת.
6.12 התחלנו את היום בבילוי לאורך הנהר הנקרא Mea Teang. התחלנו ברכיבה על פילים לאורך גדות הנהר, המשכנו בראפטינג על גבי סירות גומי מקצועיות, וסיימנו בשייט על גבי רפסודות במבוק.
סיימנו את הטרק בארוחת צהרים, בפרידה נרגשת מהצעיר החירש-אילם וגם זה מזה.
יודגש שלטרק הזה בדרך כלל לא יוצאים ישראלים, כי הם מעדיפים את מסלול הג׳יפים.
התמקמנו, מקלחת טובה, ויצאנו לשוק הלילה ולהדלקת נרות בחב״ד (חנן ואני נאלצנו לוותר על המסג׳). נרשמנו ליום להיות בJungle Flight.
17.12 בשעה 8:30 יצאנו לנסיעה של כשעתיים לג׳ונגל פלייט. אחרי אירוח וכיבוד הולבשנו ברתמות סנפלינג ואומגה, בקסדות ושתייה וצעדנו למעבה היער. אחרי הדרכה קצרה התחלנו לגלוש באומגה ממשטח הממוקם בצמרת עץ אל משטח בצמרת עץ אחר. כך עברנו 22 עמדות כאלה כשהמדריכים מדי פעם הראו פעלולי ירידה ויצרו מצבי מתח יזומים. התיישבנו לא. צהרים עשירה ולאחריה נסענו בדרך חזרה למעיינות חמים.
אחרי התארגנות יצאנו שלושתנו למכון עיסוי למסג׳ טוב, ולהדלקת נרות ולשוק הלילה לשוטטות קניות. התיישבנו ברחבת פסטיבל השנה החדשה להופעה עם מוסיקה בירה ומצב רוח. חזרתי קצת מתנדנד ונדמה שמישהי ניצלה זאת היטב לקניות.
הנה קישור לסרטון של חנן ושרהלה מהאומגות:
http://www.youtube.com/watch?v=A4BGICIe9a0
18.12 השאטל אוסף לשדה התעופה. לפוקט ב2 טיסות. במונית לחבד ולארגון לינה. סגרנו על מקום יחסית מפואר והיקר ביותר שהשקענו עד כה בתאילנד. התכבדתי להדליק את החנוכיה נר שמיני לפני קבלת שבת שכללה ארוחת ערב ושירי שבת עם ישראלים. טיול לילי על החוף יצר ציפיות ליום המחר.
19.12 חנן ושרה׳לה יצאו בבוקר לצעידה על החוף כשאני משלים שעות שינה. בצהרים יצאנו שוב לחוף והתמקמנו באזור השייט וסמוך לחוף הרחצה. כל הזמן מנסים למכור לך עליה במצנח כשסירה מושכת אותך. בסופו של דבר שכרתי גלשן רוח, והגוף נאלץ להיזכר במיומנות הזו בהמון נפילות למים (מקווה שהתירוץ מספיק טוב).
שחייה, שוטטות בדוכנים הרבים ואח״כ בעיר ובבזריה. אחד המאפיינים הבולטים היה שכמעט כל 10 מטר עוברים על פני מסז׳יסטיות הלבושות בלבוש אחיד בפתח המכון, המנסות לשכנע אותך להיכנס. בכל פינה זה קיים, ואפילו בשדה התעופה בעת המתנה לטיסה אתה יכול לגלוש באינטרנט בעת מסג׳ רגליים.
לקראת ערב חוזרים לנוח ויוצאים למסעדה, בה רואים את קבוצתו של גרנט, פורסמות׳, מנצחת את ליברפול. אח״כ טיול רגלי למרכזי הבילוי בהם המוזיקה בוקעת מכל המועדונים בו זמנית המתחרים על כיסו של התייר. כל הזמן מציעים לך לקנות דבר מה או דוחפים לך הזמנה למשהו. בנסגרת התחרות בין המועדונים, חלקם מציב רקדניות על שולחנות או על מרפסות גבוהות, דבר הגורם להתגודדות קהל.
עוד מאפיין בולט כאן- הרבה מבוגרים מלווים בתאילנדיות צעירות.
את הערב קינחנו בבית קפה ובעוד כמה ק״מ של שוטטות.
20.12 יצאנו לארבעת האיים. פעילות של יום שלם. כשעה נסיעה לצד השני של האי פוקט. אירוח באולם קטן של שתייה וכיבוד. רכב לוקח אותנו לסירה בינונית. הדרכה על מסלול השייט ותוכנית היום. שתייה של משקאות קלים ושתייה חמה וכיבוד חופשיים כל היום. שייט של כשעה עד האיים. ירדנו לתוך אחת המערות באחד האיים. עטלפים בתקרה. נטיפים משתלשלים, והיינו צריכים לשכב בקאנו כדי לעבור במעברים צרים. את הקאנו השיט תאילנדי מיומן ומאוד ידידותי. הקבוצה התפצלה לכ 10 קאנויים.
משם המשכנו לסירה הגדולה ושוב ירדנו לקאנויים לתוך לגונות מרשימות, ואזור מוקף איים גבוהים. שוב לסירה הגדולה וממנה לסירות ארוכות איתם היגענו לאי ג׳ימס בונד, האי בו צולם הסרט בשנות השבעים. מאז האי זכה לשם. חזרנו לסירה הגדולה לארוחת צהריים עשירה, שאחריה קפצנו למים ושחינו לכיוון האי הסמוך. על הסירה היו לנו שיחות כיפיות עם ישראלים שחיים בניגריה מספר שנים, שני צעירים מבחריין, שניים מהודו ועוד. היה יום גדוש ומהנה עד השעה 4. מנוחה קלה ויציאה לארוחת ערב של פיצה מעולה. סיימנו בטיול חוף בפסטיבל הבירה והופעות בבמה גדולה, קניות, ושוטטות כשכל הזמן מנסים מנסים לשדל אותנו להיכנס למסג׳.
21.12 עייפים מאתמול. יקיצה טבעית וארוחת בוקר ישראלית בבית חבד הסמוך. אח״כ לחוף הים. שחייה, גלישה על גלשן רוח, שייט באופנוע ים. אחרי שנשרפנו (גם אני, לא מאמינים?) למלון להישטף, וחנן ואני הולכים למסג׳ לחילוץ עצמות במסג׳ תאילנדי. שעת אינטרנט בלובי המלון, ושוב יוצאים לארוחת ערב לפיצה שערבה לחיכנו אתמול. שוב קניות ושוטטות ופיפי ולישון.
חשוב להזכיר כי ברוב רחובות תאילנד וגם ברוב הבתים ריחות הביוב והעובש והאוכל מאוד מורגשים. וזה לא נעים.
22.12 היום נבלה עם גיסנו חנן במסעדה לפרידה, כי הוא חוזר יומיים אחרינו.
אחרי ארוחת הצהרים היינו מוכנים לצעידה של 3 שעות לאחר שצויידנו בבמבוק הליכה. טיפסנו בג׳ונגל לגובה 2000 מ׳ עד שהיגענו לכפר Lahu שם היינו אמורים להתקבל ע״י ראש השבט, תחת זאת קיבל אותנו צעיר חירש אילם שמשחק נגינה בגיטרה ומשמיע קולות ..
בתום המסע שייכנו את חנן לכפר אדומי הפנים לאחר ששעט את מסלול העליות בגבורה.
הכפר היה בנוי מחושות במבוק על עמודים ללא חשמל וללא מים זורמים. השירותים בסגנון ״בול פגיעה״ שהעדפנו להשתמש במדרון האחורי. חדר השינה היה מאורגן בדרגש אחד גדול עליו הונחו מזרונים ושמיכות כשמעליהם כילות.
מרוב עייפות לא היה כוח לנחור או לשמוע נחירות. באמצע רחבת השינה אורגנה על ידי המארחים מדורה על משטח פח על הבמבוק כשמסביבה מחצלות.
אכלנו. חנן יצר וגילף חנוכיה מנר אחד (לתפארת העם היהודי), וזיכינו את עממי העולם בהדלקת נרות ושירי חנוכה.
״ראש השבט״ הזמין בנות מהכפר לעסות ולחלץ את האיברים מכאבי הדרך. סבלנו בשקט וקווינו שהסיוט יחזור על עצמו למחרת.
כעבור שעה קלה הגיעו משום מקום בנות בגדלים שונים בבגדים מסורתיים והופיעו לפנינו בשירה ובריקוד בחינניות תמימה.
15.12 פנקייק הוגש כארוחת בוקר. נפרדנו מהכפר האותנתי הזה להמשך הליכה בג׳נגל לאורך כל היום. את ההליכה הוביל הנער האילם שהצליח לחשוף רגשות חיבה מהמטיילים למרות התקשורת המוגבלת שלו, ולמרות פעלולי ההטעיות שגרם במכוון. הלכנו בעליות ובמורדות במסלול מלווה מפלים, ג׳ונגל בננות ובמבוק, חצינו נחלים ואף עצרנו פעמים אחדות להתרחץ. היינו מודעים לכך שזו תהיה המקלחת היחידה לאותו היום.
לקראת ערב היגענו לכפר שכוח אל ועלוב הנמצא על שפת נהר רוגש בשם Karen. התמקמנו על מרפסת במבוק Open Space הפונה לכיוון הנהר עם הפולניה ג׳ואנה ( כאן למדנו שכל מה שמספרים על הפולניות נכון), עם מזרונים וכילות.
כאן כבר הכנו את עצמנו מראש להדלקת הנרות והכנו חנוכיה של ממש עם נרות שסיפק המדריך לונה. בערב הוזמנו לאכול וניצלנו זאת להדלקת נרות בינלאומית. את הנרות הוזמנו להדליק שתי עלמות חן יהודיות כשרות מאוסטרליה שלאחת מהן בתו של רב היה חשוב לשלוח הביתה תמונת השתתפות בטכס הדלקת נרות בתנאים לא תנאים אלה.
לאחר הטכס והאוכל הוזמנו עי המדריך לבקשתנו מסג׳יסטיות מקצועיות שהפליאו בביצועיהם במשך שעה ארוכה לאחר יום ההליכה הארוך והקשה.
לאחר ה״קאפונקאפ״ (תודה) שלמדנו להגיד, הצטרפנו לקבוצה שישבה סביב השולחן ושרנו תוך נגינה ותיפוף של אחד המדריכים עד שעה מאוחרת.
6.12 התחלנו את היום בבילוי לאורך הנהר הנקרא Mea Teang. התחלנו ברכיבה על פילים לאורך גדות הנהר, המשכנו בראפטינג על גבי סירות גומי מקצועיות, וסיימנו בשייט על גבי רפסודות במבוק.
סיימנו את הטרק בארוחת צהרים, בפרידה נרגשת מהצעיר החירש-אילם וגם זה מזה.
יודגש שלטרק הזה בדרך כלל לא יוצאים ישראלים, כי הם מעדיפים את מסלול הג׳יפים.
התמקמנו, מקלחת טובה, ויצאנו לשוק הלילה ולהדלקת נרות בחב״ד (חנן ואני נאלצנו לוותר על המסג׳). נרשמנו ליום להיות בJungle Flight.
17.12 בשעה 8:30 יצאנו לנסיעה של כשעתיים לג׳ונגל פלייט. אחרי אירוח וכיבוד הולבשנו ברתמות סנפלינג ואומגה, בקסדות ושתייה וצעדנו למעבה היער. אחרי הדרכה קצרה התחלנו לגלוש באומגה ממשטח הממוקם בצמרת עץ אל משטח בצמרת עץ אחר. כך עברנו 22 עמדות כאלה כשהמדריכים מדי פעם הראו פעלולי ירידה ויצרו מצבי מתח יזומים. התיישבנו לא. צהרים עשירה ולאחריה נסענו בדרך חזרה למעיינות חמים.
אחרי התארגנות יצאנו שלושתנו למכון עיסוי למסג׳ טוב, ולהדלקת נרות ולשוק הלילה לשוטטות קניות. התיישבנו ברחבת פסטיבל השנה החדשה להופעה עם מוסיקה בירה ומצב רוח. חזרתי קצת מתנדנד ונדמה שמישהי ניצלה זאת היטב לקניות.
הנה קישור לסרטון של חנן ושרהלה מהאומגות:
http://www.youtube.com/watch?v=A4BGICIe9a0
18.12 השאטל אוסף לשדה התעופה. לפוקט ב2 טיסות. במונית לחבד ולארגון לינה. סגרנו על מקום יחסית מפואר והיקר ביותר שהשקענו עד כה בתאילנד. התכבדתי להדליק את החנוכיה נר שמיני לפני קבלת שבת שכללה ארוחת ערב ושירי שבת עם ישראלים. טיול לילי על החוף יצר ציפיות ליום המחר.
19.12 חנן ושרה׳לה יצאו בבוקר לצעידה על החוף כשאני משלים שעות שינה. בצהרים יצאנו שוב לחוף והתמקמנו באזור השייט וסמוך לחוף הרחצה. כל הזמן מנסים למכור לך עליה במצנח כשסירה מושכת אותך. בסופו של דבר שכרתי גלשן רוח, והגוף נאלץ להיזכר במיומנות הזו בהמון נפילות למים (מקווה שהתירוץ מספיק טוב).
שחייה, שוטטות בדוכנים הרבים ואח״כ בעיר ובבזריה. אחד המאפיינים הבולטים היה שכמעט כל 10 מטר עוברים על פני מסז׳יסטיות הלבושות בלבוש אחיד בפתח המכון, המנסות לשכנע אותך להיכנס. בכל פינה זה קיים, ואפילו בשדה התעופה בעת המתנה לטיסה אתה יכול לגלוש באינטרנט בעת מסג׳ רגליים.
לקראת ערב חוזרים לנוח ויוצאים למסעדה, בה רואים את קבוצתו של גרנט, פורסמות׳, מנצחת את ליברפול. אח״כ טיול רגלי למרכזי הבילוי בהם המוזיקה בוקעת מכל המועדונים בו זמנית המתחרים על כיסו של התייר. כל הזמן מציעים לך לקנות דבר מה או דוחפים לך הזמנה למשהו. בנסגרת התחרות בין המועדונים, חלקם מציב רקדניות על שולחנות או על מרפסות גבוהות, דבר הגורם להתגודדות קהל.
עוד מאפיין בולט כאן- הרבה מבוגרים מלווים בתאילנדיות צעירות.
את הערב קינחנו בבית קפה ובעוד כמה ק״מ של שוטטות.
20.12 יצאנו לארבעת האיים. פעילות של יום שלם. כשעה נסיעה לצד השני של האי פוקט. אירוח באולם קטן של שתייה וכיבוד. רכב לוקח אותנו לסירה בינונית. הדרכה על מסלול השייט ותוכנית היום. שתייה של משקאות קלים ושתייה חמה וכיבוד חופשיים כל היום. שייט של כשעה עד האיים. ירדנו לתוך אחת המערות באחד האיים. עטלפים בתקרה. נטיפים משתלשלים, והיינו צריכים לשכב בקאנו כדי לעבור במעברים צרים. את הקאנו השיט תאילנדי מיומן ומאוד ידידותי. הקבוצה התפצלה לכ 10 קאנויים.
משם המשכנו לסירה הגדולה ושוב ירדנו לקאנויים לתוך לגונות מרשימות, ואזור מוקף איים גבוהים. שוב לסירה הגדולה וממנה לסירות ארוכות איתם היגענו לאי ג׳ימס בונד, האי בו צולם הסרט בשנות השבעים. מאז האי זכה לשם. חזרנו לסירה הגדולה לארוחת צהריים עשירה, שאחריה קפצנו למים ושחינו לכיוון האי הסמוך. על הסירה היו לנו שיחות כיפיות עם ישראלים שחיים בניגריה מספר שנים, שני צעירים מבחריין, שניים מהודו ועוד. היה יום גדוש ומהנה עד השעה 4. מנוחה קלה ויציאה לארוחת ערב של פיצה מעולה. סיימנו בטיול חוף בפסטיבל הבירה והופעות בבמה גדולה, קניות, ושוטטות כשכל הזמן מנסים מנסים לשדל אותנו להיכנס למסג׳.
21.12 עייפים מאתמול. יקיצה טבעית וארוחת בוקר ישראלית בבית חבד הסמוך. אח״כ לחוף הים. שחייה, גלישה על גלשן רוח, שייט באופנוע ים. אחרי שנשרפנו (גם אני, לא מאמינים?) למלון להישטף, וחנן ואני הולכים למסג׳ לחילוץ עצמות במסג׳ תאילנדי. שעת אינטרנט בלובי המלון, ושוב יוצאים לארוחת ערב לפיצה שערבה לחיכנו אתמול. שוב קניות ושוטטות ופיפי ולישון.
חשוב להזכיר כי ברוב רחובות תאילנד וגם ברוב הבתים ריחות הביוב והעובש והאוכל מאוד מורגשים. וזה לא נעים.
22.12 היום נבלה עם גיסנו חנן במסעדה לפרידה, כי הוא חוזר יומיים אחרינו.
